גלריה

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון – סיפור שראוי לספר 2 Kefalonia Greece – worth while story

קפלוניה יוון, סיפור שראוי לספר. מאת: יפתח קוזיק

הימים ימי בראשית. שנת 1953, מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, צבא ההגנה לישראל בתחילת דרכו וחיל הים הישראלי הצעיר בתחילת בניין הכוח. שייטת ספינות הקרב הראשונה בחיל השייטת הגדולה, בפיקודו של שלמה אראל (לימים מפקד חיל הים) נמצאת בתחילת דרכה ולדבריו של שלמה אראל אינה מגובשת כשייטת קרב מיומנת. ערב רב של ימאים צעירים ולא מיומנים. קצינים מפה ומשם וחוסר תרגול מבצעי מביאים את מפקד השייטת הצעיר לפנות למפקד חיל הים בבקשה לצאת לתרגיל רחב היקף באותם ימים. חודש של תרגולות קרב ותרגולות ים ברחבי הים האגאי. מורדכי מוקה לימון מפקד חיל הים באותם הימים מאשר את התרגיל ומוסר לידי שלמה אראל 1,500 דולר אמריקאים תקציב תרגיל. השייטת יוצאת מערבה לכיוון האי רודוס כתחנת ציוד ואספקה ראשונה בדרך. ספינות השייטת ממשיכות מהאי רודוס לאי לרוס אשר נמצא מצפון ובהמשך לארבעה שבועות של אימונים ברחבי הים האגאי. כניסה ויציאה ממעגנות, מפרצים ונמלים, תרגולות קרב ותרגולות ימאות. בתוך שכך עוברות ספינות השייטת הישראלית בנמלים שונים, קצת פוליטיקה ודיפלומטיה כשגרירי המדינה החדשה שנולדה זה אך עתה. לאחר ארבעה שבועות של אימונים אלו ובטרם שבות הספינות מזרחה לכיוון חופי מדינת ישראל מחליט מפקד השייטת לעצור במפרץ בדרום הפלופונס לעבודות תחזוקה וצביעה של כלי השייט בטרם שובם לנמל הבית בחיפה. מפרץ קטן זה מכונה לדבריו "מפרץ הצביעה" ונמצא צפונית לאי "אנטי-קירתה". בעודן על עוגן במפרץ היווני קולטים קשרי הספינות (ספארק) קריאות אס.או.אס (S.O.S). סדרת רעידות אדמה קטלניות ביותר בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר פוקדות את אזור יוון, ממערב לתעלת הקורינטוס באזור האיים היוונים  קפלוניה, זאנטה (זקינטוס) וכן אזור האי הקטן איתקה.

אח"י מבטח (ק - 28) בפיקודו של אריה ברוש, קפלוניה יוון 1953 מבצע "הצלה".

אח"י מבטח (ק – 28) בפיקודו של אריה ברוש, קפלוניה יוון 1953 מבצע "הצלה".

רפרודוקציה: סטודיו כפיר חרבי

שידורי החרום והמצוקה אשר פרצו לתוך גלי האתר בסמוך לתחילת רעידת האדמה שודרו בו זמנית ממספר מוקדים. משלושת האיים היוונים אשר היו במרכז הרעש,  קפלוניה זאנטה ואיתקה, תחנות רדיו וכן מעיר הבירה אתונה. אותות אס.או.אס (S.O.S) אלו נקלטו בו זמנית ע"י שלושה ציים שונים ששייטו באזור זה של אגן הים התיכון, הצי השישי האמריקאי אשר הפגין נוכחות באזור, קבוצת משחתות וסיירות בריטיות אשר שהו במרחב הימי וכן ע"י השייטת הראשונה של חיל הים הישראלי בעודה עוגנת בכיף מליאה בדרום הפלופונס, מפרץ התחזוקה אשר כונה בידי חיילי וקציני השייטת הראשונה "מפרץ הצביעה".

מפקד השייטת אוסף את מפקדי הספינות לקבוצת פקודות מהירה ובמקביל שולח שדר לרדיו אתונה ולמפקדת חיל הים בארץ, מדווח דיווח ראשוני על אודות הארוע למפקדה בארץ ובקשה להגשת סיוע ועזרה המופנית לרדיו אתונה. קשרי הספינות לא הצליחו להקים קשר עם רדיו  אתונה או רדיו מקומי אחר באזור האיים הפגועים. ממפקדת חיל הים מגיע מברק מוצפן בזו הלשון : "כנס והגש עזרה". אזור האיים הפגועים נמצא במרחק של כמאתיים וחמישים לשלוש מאות מייל ימי מאזור עגינת ספינות הקרב הישראליות, עם קבלת הפקודה יצאו הספינות לדרכן מהלך של כחמש עשרה שעות הפלגה לערך במהירות של 16 עד 18 קשר ליעד. עם התקרב הספינות ליעד ובסמוך לאי זנטה עברו ליד אונית חיל הים האמריקאית הגדולה "סאלם" ( American cruiser USS Salem )  חלופת תקשורת רדיו מהירה בין מפקדי הספינות, בספינת הקרב האמריקאית מתכוונים להכנס לאי זאנטה ולהגיש עזרה ומסכמים עם השייטת הישראלית כי תמשיך בדרכה לכיוון קפלוניה מכיוון ששם היקף הפגיעה והנזק גדול בהרבה ומפאת גודל האוניה האמריקאית קשה הכניסה לקפלוניה. שייטת הקרב הישראלית ממשיכה כמסוכם לכיוון האי קפלוניה, עם התקרבות הספינות לאי ניראת מלפנים ספינת הקרב הבריטית "דאריינג" (HMS Daring British destroyer)  מטילה עוגן במרחק גדול למדי מהחוף מפאת גודלה.  בתוך כדי נסיון כניסה למפרץ המוביל לעיר הבירה ארגסטולי (Argostoli Kefalonia)  נשמעות בתוך שלוש ספינות הקרב הישראליות נהימות ורעשים חזקים ממעמקי הים כרעשן של פצצות עומק, רעידת האדמה החזקה ממשיכה בסדרת רעשים ורעידות משנה, ממעבה הים עולים קולות רעש ונדמה כאילו בתוך רגע שוקעת הקרקעית ופני הים איתה, מפקד השייטת מחליט להכנס לעגינה בעיר ארגסטולי בזהירות מרבית ומורה לספינה בודדת להכנס פנימה למפרץ בעוד שתי ספינות השייטת האחרות עומדות מבחוץ וממתינות לדיווח מפקד הספינה הראשונה. ברקע גושי אדמה עצומים נופלים למים בעוצמה רבה, פסגת ההר אינוס כאלף ושש מאות מטר גובהה באי קפלוניה נראת כמפולחת לשתיים, סדקים ובקעים רחבים מעלי עשן נראים מכול עבר ברחבי האי ורחובות עיר הבירה ושרפות חזקות אשר פורצות במחסנים של שמן זית ומכלות את הנותר. לאחר סיור ראשוני וקבלת דיווח ניכנסות שתי ספינות השייטת הנוספות למעגן בעיר הבירה של האי ומתחילות להתארגן להגשת עזרה ראשונה למקומיים. מדיווחי חיילים קצינים וימאים ממדי ההרס עצומים בהקפם. בעיר הבירה וכן ברובם המכריע של כפרי האי קפלוניה לא נשאר בניין או מבנה  אחד העומד על תילו, אלפי פצועים במצב קשה מאוד בתוכם ילדים, זקנים וטף, קטועי אברים, פצועי מעיכה ונשים בהריון כולם זקוקים לעזרה ראשונה מיידית.  בנוסף להיקף ההרס והנזק, מבחינים חיילי הספינות באיתותי מראות ושברי זכוכית מהרי הסביבה, אותות מצוקה מתושבי ההרים והכפרים הקטנים אשר משוועים לעזרה. ספינות הקרב של השייטת הישראלית הראשונה עוגנות בנמל ארגסטולי ומתחילות להגיש עזרה למקומיים. תחנת איסוף פצועים מוקמת על רציף הנמל המרכזי באי, רופא השייטת הבכיר דוקטור אשכנזי ואיתו הרופא הצעיר דוקטור מ. זלנפרויד מפקדים על המענה הרפואי ועל חלוקת האמצעים, סדרי העדיפות וסוג הטיפול בפצועים, מבוצעים ניתוחי חרום, אגן שבור, מוח שפוך, יולדות בטרם זמנן, אברים קטועים, שברים מורכבים, שטפי דם, ערב רב של פצועים בכול הרמות, פאניקה יאוש ואנדרלמוסיה בכול..     הימאיים הבריטים בשיתוף פעולה הדוק ביותר עם הצי הישראלי עוזרים בלוגיסטיקה, צינור מים מועבר בין הספינה הבריטית לבין החוף ואספקת המים אשר נפגעה ממשיכה ממתקן להטפלת מי ים על סיפון הספינה הבריטית דאריינג, סככות צל, מזון, אלונקות, אמצעי חבישה ואספקה שונה מועברים מהספינות לחוף. סירות מנוע קטנות מתחילות לצאת למורדות ההרים וצוותי ימאים וחיילים מתחילים לאתר ולאסוף פצועים מרחבי האי ממקומות אשר הגישה אליהם מוגבלת ובדרך הים בלבד. בתוך זמן קצר מוקמת באי מפקדה זמנית בראשות ישראלית בריטית, תחנת איסוף הפצועים פועלת במלוא הקיטור, הצוותים השונים עוסקים איש איש בתפקידו. סירות קטנות שיוצאות לרחבי האי לארגון ואיסוף פצועים, בית חולים נייד שנותן מענה ראשוני ע"פ היכולת והצורך ומשם מפונים הפצועים הקשים לאוניית חיל הים (אח"י מבטח) ק – 28 בפיקודו של אריה ברוש אשר מפעיל את הספינה כאמבולנס ענק ומפנה את הפצועים לאחר קבלת הטיפול הראשוני לעיר פטרס ולבתי החולים ביבשת מרחק יום הפלגה. כמאה פצועים מועמסים על אוניית חיל הים ק – 28 בכול פעם, פעם אחר פעם מועמסים מאות הפצועים אשר טופלו טיפול ראשוני באי לאוניית הקרב ומשם לעיר פטרס מהלך חמש שעות הפלגה וחוזר חלילה, איסוף פצועים באי קפלוניה, העברת הפצועים לעיר פטרס ולבתי החולים וחזרה לסבב פינוי נוסף כארבע מאות פצועים קשה פונו על סיפונה של אח"י מבטח תחת פיקודו של אריה ברוש להמשך טיפול בבתי החולים.

במשך שלושה ימים עמלים צוותי הקצינים והימאים הישראלים בדבקות אין קץ ובמסירות אדירה לטובת משימת ההצלה באי. השייטת הישראלית הייתה הראשונה להקים נקודת עזרה על החוף בקפלוניה בסמוך מאוד להתרחשות רעידת האדמה, בעזרת החיילים הבריטים טופלו ופונו במשך שלושת הימים הראשונים ובימים שלאחר מכן אלפי פצועים יוונים, לאחר שלושה ימי מאמץ עליון ועבודה מסביב לשעון באיתור, איסוף, טיפול ופינוי הפצועים השתמשו הספינות הישראליות ברוב האספקה על סיפונן, אוכל, תרופות, מים, סולר, כל אמצעי נוסף שהיה ברשות מפקדי וחיילי השייטת נמסר לטובת הטיפול בתושבי האי קפלוניה, אט אט החלו להגיע לאזור האסון ציים נוספים ואיתם אספקת מזון ומים טרייה, אמצעי חבישה, תרופות, שמיכות, וציוד מכני הנדסי להמשך פינוי ההריסות, מהאוויר הצניחו מטוסים אמריקאים חלק מהאספקה, אוניות ומשחתות של הצי היווני החלו להגיע לאזור הפגוע של האיים, אונית קרב בריטיות נוספות הטילו עוגן בסמוך לנמל ארגסטולי, הצי האיטלקי שולח אספקה, ניו זילנד מוציאה ספינה לעזרה, חברת אל על שולחת רכבת אספקה אווירית של ציוד ובגדים שנתרמו בלונדון לטובת תושבי האיים היוונים. השליטה באזור חוזרת אט אט לסדרה, מלך יוון מכריז על נציגי הציים הישראלי, הבריטי, האמריקאי והיווני כ "ממשלת קפלוניה הזמנית לכול דבר ועניין"  בנוגע לקבלת החלטות (חבורת הפיקוד הרב לאומית ישבה מסביב לארגז הפוך בסמוך לנקודת איסוף הפצועים כדברי המפקד הישראלי) נראה כי הארוע בשליטה, השייטת הישראלית אשר סחטה עד תום כוחה ואמצעיה בטיפול מסור בשלושת הימים הראשונים מבצעת חפיפה עם מפקדי הספינות החדשות לבוא ומתארגנת להפלגה מנהלתית לכיוון העיר פיראוס לשם חניית מנוחה וחידוש אספקה בטרם שובם לארץ.

עם יציאת ספינות הקרב הישראליות את המעגן בקפלוניה בתום שלושה ימי הצלה מפרכים לכיוון נמל פיראוס, החלו באופן מרגש ביותר ציי הספינות במקום לצפור להריע ולהצדיע לשייטת הישראלית קציניה מפקדיה וחייליה. כבוד רב ביותר הוענק לשייטת הישראלית ברחבי העולם. מלך יוון אשר הגיע לקפלוניה בסמוך לצאת השייטת הישראלית על שולת מוקשים יוונית ביקש למסור לראש ממשלת ישראל את תודתו הכנה והעמוקה ביותר על הגשת העזרה לתושבי האיים. מרשל פאפאגוס ראש ממשלת יוון צייד את ספינות הצי בעגינתן בפיראוס בכול טוב והודה בשנית לאנשי הספינות ומפקדיהן. עיתונות יוון ועיתונות העולם מדווחים על הארוע בעמודים הראשיים והשייטת הישראלית במרכז תשומת הלב העולמית.

במובנים רבים פעולת הצלה ספונטנית זאת היוותה בסיס וקרקע למסורת ישראלית צבאית ואזרחית ארוכת שנים להגיש עזרה באסונות עולמיים באשר הם, אסונות טבע פיגועי טרור ורעידות אדמה. למדינת ישראל נסיון רב באירועים שכאלו. באסון שרפת הכרמל היו אלו היוונים בין הראשונים להגיש עזרה להר הבוער, אחווה ים תיכונית זאת היא הבסיס לכול.  עם השנים התעמעם מעט סיפור ההצלה ביוון. מפאת היותו של הסיפור ראוי עד מאוד, נערך ראיון אישי עם מפקד אח"י מבטח ק -28 אריה ברוש (לימים מפקד מודיעין חיל הים)   אשר העביר חומר מקורי ומרתק וכן וראיון אישי עם מפקד השייטת דאז ולימים מפקד חיל הים שלמה אראל אשר בזכותם ניתנה האפשרות לשחזר מהלך הארועיים ולהעלותם על הכתב. תודתי הכנה על כך.

מבצע "הצלה" קפלונייה יוון  1953 kefalonia greece

מבצע "הצלה" קפלונייה יוון 1953 kefalonia greece

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון - סיפור שראוי לספר  2  Kefalonia Greece - worth while story

מבצע "הצלה" קפלונייה יוון  1953 kefalonia greece

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

Kefalonia Greece - מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

Kefalonia Greece – מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון 1953

קפלוניה יוון 1953 מבצע "הצלה" מאת: יפתח קוזיק -  ישראל היום גליון יום העצמאות

קפלוניה יוון 1953 מבצע "הצלה" מאת: יפתח קוזיק – ישראל היום גליון יום העצמאות

קפלוניה יוון 1953 מבצע "הצלה" מאת: יפתח קוזיק –  עיתון "ישראל היום" גליון יום העצמאות

קפלוניה יוון 1953 מבצע הצלה ישראל היום
מבצע "הצלה" קפלוניה יוון - סיפור שראוי לספר  2  Kefalonia Greece - worth while story

מבצע "הצלה" קפלוניה יוון – סיפור שראוי לספר 2 Kefalonia Greece – worth while story

17 תגובות ל-“מבצע "הצלה" קפלוניה יוון – סיפור שראוי לספר 2 Kefalonia Greece – worth while story

  1. ארן עידן

    מרגש לקרוא על העזרה הישראלית לקפלוניה
    קפלוניה אחד מאיים היפים ביותר ביחוד מומלץ ביותר עגינה בפיסקרדו הפיטרסקי בצפון
    הכפר היחיד ששרד את רעידת האדמה

  2. תודה על הסיפור המרגש והמעורר גאווה בישראליות שלנו, היום הזה. ביקרתי באי קפלוניה היפה ובאיתקה הקטנה שלידו (לפי המסורת, האי של אודיסיאוס!). המשורר מאיר ויזלטיר פרסם ספר שירה המוקדש לביקורו בקפולניה, ושמו "אי יווני".

  3. ליפתח,
    תודה על הכתבה הנהדרת-יישר כוח-
    שלמה גולדמן

  4. א. סיפור העזרה של השייטת הישראלית הצעירה מופיע בהערכה רבה בספר "המנדולינה של קפטו קורלי"
    ב. חבל שלא הזכיר מישהו לתקשורת ולחלק מהזמרים היונים את האירועים האלה כאשר רק עד לפני שנים מעטות הביעו הזדהות גורפת עם המאבק הפלסטיני ואיבה רבה למדינת ישראל.
    ותודה על הכתבה- ישראלה רימון.

  5. אהבתי מאוד
    ממש מרגש

  6. שקדי יצחק

    כתבה מרגשת
    איציק שקדי אחד ששירת על א"חי יפו ק 42 1956 -1958

  7. כייף להיות חלק מעם כזה,אנחנו בדרך לקפלוניה,עכשיו בכרתים…..דנית,ימה 1

  8. יגאל זלנפרוינד

    יפתח שלום, כתבה יפה מאוד שנתנה לי רגע של נוסטלגיה וזכרון. אבי ז"ל הוא הרופא הצעיר המוזכר בכתבה – ד"ר משה זלנפרוינד. כמו כן, תודה רבה על פגישתנו היום והחומר המעניין שחשפת בפניי בהקשר לסיוע ביוון הכולל גם תמונות וציטוטים של אבי ז"ל. יגאל זלנפרוינד

  9. דוד סרנגה

    החודש מלאו שישים שנים למבצע ההצלה בקפלוניה. להלן קישורית למאמר שכתבתי ואשר פורסם אתמול במקביל הן ב Huffingtonpost בארה"ב והן בעיתון הנקרא ביותר ביוון Kathimerini.

    אבי, אליהו סרנגה ז"ל, שרת על סיפון האוניה ק-30, עת זו לקחה חלק בפעולת הסיוע. במאמר אני מצטט מהפוסט הנ"ל אשר כתב יפתח קוזיק, ואשר סייע לי בהשלמת חלקים בסיפור אותו שמעתי בבית אבי.

    לכתבה באנגלית:
    http://www.huffingtonpost.com/david-saranga/60-years-ago-this-month_b_3759560.html

    לכתבה ביוונית:
    http://news.kathimerini.gr/4dcgi/_w_articles_columns_2_22/08/2013_530731

    בקרוב אעלה גם תרגום בעברית למאמר

    דוד סרנגה

  10. דוד סרנגה

    להלן לינק עם תרגום בעברית של המאמר הנ"ל, אותי פרסמתי ב'הפינגטון פוסט' האמריקאי:

    https://www.facebook.com/notes/david-saranga/החודש-לפני-60-שנים-חיל-הים-הישראלי-מניח-היסודות-למסורת-ארוכת-שנים-של-סיוע-הומניט/10151905602208083

    היום הופיע באותו נושא סיפור מעניין ב'ידיעות אחרונות' תחת הכותרת: "הילד היווני האבוד של חיל הים"

    http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=7515

    דוד סרנגה

  11. מידד גיסין

    שמחתי להיזכר במבצע ההרואי של חיל הים הצעיר של ישראל בו השתתפתי
    הייתי על המזנק ק 32
    כרב סמל בנק של המזנק הייתי אחראי על תחנת הקשר ברציף היחיד הקטן בין אניות ישראל
    צוואות של האניות ירדו לכפרים לאורך החופים והביאו את הפצועים לאניות שטופלו ונותחו בחדרי הניתוח שהיו על הפריטות הרופאים וצוות החובשים בהם צבי שוורץ ה״דוקטור" החובש של המזנק זכרונו לברכה עשו עבודת קודש והצילו רבים
    אי אפשר להאמין שכבר עברו 60 שנה
    אשמח להיות בקשר עם כל מי שנשאר
    מידד גיסין ראשון לציון 0522590313

  12. פינגבק: תעלומת הילד היווני האבוד "מיבטחוס" – מבצע הצלה קפלוניה יוון 1953 | שבעת הימים

  13. תעלומת הילד היווני האבוד "מיבטחוס" – מבצע הצלה קפלוניה יוון 1953

    החודש מלאו שישים שנה למבצע "הצלה" אשר נערך בקפלוניה יוון בשנת 1953 עת שייטת ספינות קרב ישראלית במבצע מרשים ביותר פעלה להצלתם של נפגעי רעש אדמה קטלני אשר התרחש באיים היוונים בשנה האמורה. החודש בעקבות אירועי שישים השנה למבצע הצלה, נערך אירוע זיכרון דיפלומטי באי היווני קפלוניה וכן נכתבו מספר מאמרים מעניינים על קורות הסיפור מזוויות שונות,

    דוד סרנגה – ב'הפינגטון פוסט' ( Huffingtonpost) האמריקאי:

    http://www.huffingtonpost.com/david-saranga/60-years-ago-this-month_b_3759560.html

    איתמר אייכנר ידיעות אחרונות – "הילד היווני האבוד של חיל הים" – פורסם: 25.8.2013

    http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=7515

    וכן מאמר בעיתון יווני במלאות 60 שנה למצבע הצלה קפלוניה 1953

    http://news.kathimerini.gr/4dcgi/_w_articles_columns_2_22/08/2013_530731

    לבקשתו של אריה ברוש מפקד אח"י מבטח באותה אני מביא את העובדות לאשורן ואת פתרון תעלומת "הילד היווני האבוד" ע"פ אריה ברוש מפקד אח"י מבטח באותה העת.

    "הסיפור בקשר לילד מיבטחוס שובש במידה רבה והמעשה שהיה כך היה: כאשר האניה מיבטח עסקה בפעולות הצלה באי היוני קפלוניה וכידוע אני הייתי מפקד האניה, נולד לי בני הבכור ואת ההודעה קיבלנו באלחוט ממפקדת חיל הים. שלמה אראל שהיה מפקד השייטת החליט ששמו של הרך הנולד יהיה מיבטחוס וכל הצוות קיבל את ההחלטה בשימחה רבה. עד עצם היום הזה, בכל מיפגש עם שלמה הוא שואל אותי מה שלום מיבטחוס. למען הסדר הטוב עלי לציין שאני נמצא כרגע בלוס אנג׳לס וחוגג את יום הולדתו ה- 60 של מיבטחוס שהאמא שלו נתנה לו את השם רמי. עלי להוסיף כי במהלך פעולות ההצלה בעת ההפלגה עם ניצולים לפטראס, נולד לאחת הניצולות ילד ורופא האניה ביצע את הלידה."

    אשמח באם תתקנו את העובדות.

    בברכה, אריה ברוש
    מפקד אח"י מבטח

    • מידד גיסין

      שמח שיש תגובות על הכתבות מעדכנים פרטים ומעלים שוב על נס את פעילותה של ישראל בעבר ללא הפוליטיקה של היום
      אני מקווה שהכתבה ביוונית אכן תתורגם לעברית כפי שהבטיח דוד סריגה
      כאשר יהיו ביקורים של ישראלים בקולוניה נשמע יותר על מה שעבר עליהם
      ברכות לאריה ברוש ולבנו החוגג 60
      מידד גיסין רסל גנק של המזנק לשעבר

  14. דוד סרנגה

    מידד היקר,

    המאמר ביוונית, הוא מאמר אשר אני כתבתי, ותוכנו זהה למאמר שפירסמתי בהפינגטון פוסט. להלן בשנית תרגום המאמר לעברית:

    https://www.facebook.com/notes/david-saranga/החודש-לפני-60-שנים-חיל-הים-הישראלי-מניח-היסודות-למסורת-ארוכת-שנים-של-סיוע-הומניט/10151905602208083

    שאו ברכה

    דוד סרנגה

  15. מידד גיסין מסיים את תגובתו, כרס"ל גנ"ק, להזכיר כמי ששרת בפריגטה, המחלקה נקראה מחלקת מבצעים, אני שרתתי על סיפון ק-32 אח"י מזנק, במחלקה זו, כשעברתי לשרת במשחתות, שרתתי על סיפון אח"י יפו ק =42 המחלקה נקראה גנ"ק (גילוי, ניווט, קשר) בייבי איציק פרידמן

  16. פינגבק: On this Day August 12, 1953: The Great Ionian Earthquake Strikes, Devastating Western Greece - The Pappas Post

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s