הסופר – ניקוס קאזאנצאקיס, סופר מתרגם ונוסע יווני שנודע גם בכינוי הספרותי פטרוס פסילוריטי. נולד בשנת 1883 בהירקליון שבאי כרתים, למד משפטים באוניברסיטת אתונה ופילוסופיה באוניברסיטת סורבון. קאזאנצאקיס תרגם ליוונית את כתביהם של ניטשה, דרווין ואנרי ברגסון, חיבר שירים, סיפורים ורומנים. בין כתביו גם רשמי מסע מספרד, איטליה, מצרים וברית המועצות שם ערך סיור ארוך יחד עם פנאיט איסטרסי ניקוס קאזאנצקיס הלך לעולמו בגרמניה בשנת 1957.
הספר – זורבה היווני או במקור– "חייו ומעלליו של אלכסיס זורבס" הוא ספר שנכתב בשנת 1946 ביוונית והופיע בשנת 1952 בגרסה האנגלית על ידי הסופר היווני ניקוס קאזאנצאקיס. הספר מתאר חברות מיוחדת הנרקמת בין אינטלקטואל אנגלי המתחיל לנהל מכרה פחם בכרתים, לבין פועל מכרות יווני רב מעללים, ששמו אלכסיס זורבה. דמותו הססגונית של זורבה, התנהגותו משוחררת–העכבות, וניסיון חייו העשיר, משפיעים בצורה ניכרת על השקפת חייו של האינטלקטואל והופכים אותו לאחת הדמויות האהובות והמוכרות ביותר בסיפורת העולמית. בשל הצלחתו הרבה של הספר, בשנת 1964 צולם הסרט זורבה היווני המבוסס על הספר, והפך לשובר קופות. הספר פורסם לראשונה על ידי הוצאת עם עובד בשנת 1954 בתרגומו של חנוך קלעי מן האנגלית. היה זה הספר הראשון בסדרת "ספריה לעם" של "עם עובד". בשנת 1995 פרסמה הוצאת עם עובד תרגום חדש של הספר על ידי אמיר צוקרמן, לראשונה בעברית מן המקור היווני.
הסרט – עלילת הסרט – אינטלקטואל אנגלי מגלה שיש לו ירושה קטנה באי יווני. מציאות חייו העגומה מופרעת כאשר הוא פוגש את זורבה, פועל מכרות, רוכל, קדר, נגן מסבאות ,אדם יווני בגיל העמידה עם תשוקה אמיתית לחיים. במהלך שהייתו ביוון וגילוי הנאותיה הגשמיות, האורח האנגלי משנה את השקפתו על החיים. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר – לילה קדרובה , פרס אוסקר לעיצוב התפאורה הטוב ביותר לסרט שחור– לבן,וסיליס פוטופאולוס , פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר לסרט שחור–לבן – וולטר לאסאלי , פרס האוסקר מוצג בטברנה "כריסטיאנה", שבכפר סטאברוס



nthony Quinn as Aexis Zorba and Alan Bates as Basil in 1964 classic 'Zorba the
Greek'.

———–



קזנצקיס. מחבר "זורבה היווני" ילד הרקליון אשר באי כרתים


ציטוטים מפורסמים מהספר "זורבה היווני"
"הדרך היחידה להצלת נפשך היא המאבק להצלת האחרים"
"האושר פירושו למלא את חובתך, וככל שהחובה קשה יותר, כך האושר גדול יותר"
"כוח רב," הירהר פאפא יאנארוס בלכתו, "כוח רב צפון בנשמת האדם; היא נוטלת פיסת-בד ועושה אותה לדגל"
"איזהו חופשי? כל שאינו ירא את המוות"
"אינני יודע מה פירוש אלוהים, כומר," אמר לו. "אבל אני יודע שאינני אלא נפח גס, בור ושוטה. ובכל זאת אילו הייתי אני בורא את העולם, היה העולם טוב יותר."
"קשה, קשה לנשמה להיעקר מן המים והאדמה המוכרים לה"
"לא אינך חפשי אמר. החבל שאתה קשור אליו, אפשר ארוך הוא יותר מן החבל של בני-אדם אחרים.
אך זה הכל, ותו לא. אתה קשור בחבל ארוך יותר, אדון. אתה בא והולך, ואתה מדמה בנפשך שאתה חפשי
אבל הרי מעולם לא ניתקת את החבל שאתה קשור בו. וכשאין אדם מנתק את החבל…"
"התבוננתי בזורבה, שסובב את צווארו כעוף–טרף ושתה בדממה.
התבוננתי בו והירהרתי בלבי, עד מה מופלאה ומביכה היא תעלומת חיינו.
בני–אדם נפגשים, ושוב הם נפרדים, כעלים הנידפים ברוח.
עיניך מתאמצות לשווא לשמור על מראה הפנים, הגוף והתנועות של האיש אשר אהבת.
תחלופנה שנים מעטות ושוב לא תוכל להיזכר אם היו כחולות או שחורות".
יפתח
תודה ענקית לאנשים כמוך ולך בפרט שביוזמה אישית מדורבנת מטעמי טוב מצליח להביא לנו מטעמים אינטלקטואלים הקשורים לסביבתינו
תודה
רועי