האדריכל הצרפתי ז'אק רוג'רי עיצב לאחרונה מבנה יוצא דופן במהותו. הסי אורביטר. מאה ושבעים רגל (לגובה) של טכנולוגיה מתקדמת המסוגלת לשוט, לשהות ולתפקד בעצמאות מרובה לאורך זמן רב בלב ים. כלי השיט אשר נישא לגובה רב עוצב במקור ומיועד למשלחות מחקר אוקינוגרפיות. שני שלישים ממבנה כלי השיט המיוחד הזה מצויים מתחת לפני המים והשליש הנותר מעל פני המים. הסי אורביטור מצוייד במערכות לתמיכה עצמית וניזון מאנרגיה סולארית, אנרגית רוח ואנרגית גלים בעיקר. המבנה בעל יכולת תנועה עצמאית ועיצובו מאפשר לשהות בתנאי מזג אויר קשים ולאורך זמן בלב ים.
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
Sea Orbiter
יפתח קוז'יק - Iftach Kozik
שבעת הימים 
טירוף המכשור הנו קללת חוקרי הים. מה בדיוק ניתן לעשות מייצור זה שלא ניתן לעשות מסיפון ספינת דייג חכורה. גם בכלל לא נגמר מה שאפשר לחקור ולחדש בשנוקל ומסכה. גם בישראל עוד לא נגמר חקר מפרץ חיפה ושוניות הכורכר לכל אורך החוף, בין היתר, ובודאי הפלישה הלספסית שהמעקב אחריה ספורדי מזדמן ואקראי. כמובן גם ארכיאולוגיה ימית עד עומק של 10 מטר. באלו הימים התבוננתי בטפינה טרופה בעומק של למעשה מ 2000 מטר בין ישראל לקפריסין שצלמו גיאולוגים של חברות הנפט, ויש עוד. אין קשר בין הכלי שהבאת לאיכות המחקר הימי, פשוט אנשים
מחפשים כוח ע"י שפיכת כסף. כמות האנשים בישראל שבאמת מבינים את הים, פיזית, ביולוגית
נספרת על שתי ידיים בקושי. היתר מחרטטים ואני רואה אותם מקרוב, גם את הגאונים החדשים באוניברסיטת חיפה, בברלי והיתר.
טכנולוגיות קצה שמקדימות את זמנן תמיד עוררו פחד. הסקיצה הרעיונית של כלי השיט הנ"ל היא חדשנית, ראויה, מעניינת ומתקדמת. נדמה לי שגם ז'ל וורן לא זכה לחסידים רבים כשפרסם ב – 1870 את ספרו 20,000 אלף מיל מתחת לפני המים. צוללת הנאוטיליוס והטכנולוגיות שלה אשר הקדימו את זמנן באותו האופן. כאשר דיבר על גידול אצות כחקלאות העתיד, על שימוש במשאבי הים לטובת האנושות ככר מרעה ראוי לעתיד לבוא.
ג'ק רוג'רי האדריכל הצרפתי אשר עיצב את כלי השייט המיוחד הזה לא דווקא כיוון ליעוד ספציפי אלא בא ואמר "תראו מה ניתן לעשות וטרם נראה.." יש ידע, יש חומרים מתאימים ויש משאב של מקום גדול בעלות נמוכה (מרחבי הים)זהו שילוב פרמטרים מנצח לפרוייקט כזה לצמוח.
ולשאלתך "מה ניתן לעשות על הדבר הזה שלא ניתן לעשות מסיפון ספינת דיג חכורה..???" אז.. חשבתי קצת .. הרשימה ארוכה.. אתן דוגמא אחת קטנה. מדברים על הקמת שדה תעופה ימי מול חופי ראשון לציון (שדה תעופה שיוקם בדומה לגשר הפחם בחדרה רק יהיה עמוק יותר ורחב יותר)זה בול מתאים למגדל פיקוח ימי לשדה התעופה שיוקם (בעזרת השם) מול חופי ראשון לציון בקרוב. מגדל הפיקוח הצף הראשון. בכול אופן קצת פתיחות תודעתית והשמים הם הגבול.
ובנוסף.. לאמירתך "טירוף המכשור הנו קללת חוקרי הים" – אז אני קצת מצוי בתחום הזה גם ולהבנתי מבעלי מקצוע מהשורה הראשונה בעולם, ללא מיכשור מתקדם (שיש היום ולא היה פעם) אין מושג כזה "חקר קרקעית ים"!!!
היכולת למפות את קרקעית הים באופן מדוייק ע"י ציוד מתקדם וחדיש מהעשור האחרון(להוציא את הפקק מהאמבטיה אומר רוני שדה חוקר ימי מוביל בישראל) להגיע בשנית לאותה הנקודה המבוקשת שנה שנתיים או שלוש שנים לאחר מכן בדיוק של סנטימטר ולהוריד ציוד עבודה ROV לדוגמא לעומק 2000 מטר זה יכולת שחקר קרקעית הים תלוי בא ובלעדי הציוד הזה המונח אינו קיים!!! כמעט ואי אפשר לחקור את קרקעית הים בצורה מעמיקה ומקצועית בלי ציוד חדיש שלא היה לפני עשור בנמצא..!!!
יפתח, מה אתה אומר על הביקורת של רני? – אני לא איש מקצוע, אבל זה נשמע מאתגר.
יורם – הביקורת של רני היא שטות. בתחום הים שבו הידע שלנו הוא עדיין, מבחינה ביולוגית – אפסי וטכנולוגייה היא מייצרת הכלים שלנו לאיסוף ידע ולהבנת הסביבה. אני לא אומר שהעיצוב החדשני כאן יעבוד (למרות שבאלארד בנה כלי "אנכי" כבר לפני שנים רבות), אבל לא צריך לפסול אותו בגלל שאנחנו עדיין לא מבינים הכל על מפרץ חיפה. הגישה צריכה להיות של "גם מפרץ חיפה וגם מעמקי הים"
יובל – אולי תשלח תמונה של כלי השיט האנכי של באלארד.. מעניין לראות
איך אמר השבוע הנשיא החכם שלנו לילדי כיתה א בדרום
אני מקנה בכם שלכם יש לפניכם את כל העתיד
ולנו נישאר רק העבר שלנו
וזו התשובה לכל הספקנים למינהם
אם לא היינו חולמים לעולם העולם לא היה ניראה כפי שהוא
תמשיך לעדכן אותנו בידיעות במיידע ובחלומות של כל ההוזים והממציאים
שנה טובה
ניר